יום ראשון, 15 בספטמבר 2013

סיכום

נתבקשתי לסכם את הכתיבה שלי בבלוג עד כה .

החלטתי לעשות זאת בצורה הבאה,תנו לצורות ולמילים

לדבר בעד עצמן:
                                           

     לפני:




אחרי:


יום שישי, 13 בספטמבר 2013

ספרים דיגיטליים ,קיצוצים וסדר חדש




6.3 ספרי לימוד
(תשעג) 6.3-4  הנחיות לשימוש בספרי לימוד דיגיטליים מאושרים

1.      החל משנה"ל התשע"ד יוכלו בתי ספר שיבחרו ללמד בספרים דיגיטליים להשתמש בספרים אלה באחת משתי אפשרויות:
א.      ספר פיזי יחד עם גרסה דיגיטלית
ב.      ספר דיגיטלי בלבד, ובתנאי שיש לו גרסת offline מאושרת.

זהו סעיף מחוזר מנכ"ל בו מאפשר משרד החינוך להשתמש בספרים דיגיטליים בשילוב עם הספר הפיזי או בלעדיו. מהפכת השימוש בספרים דיגיטליים החלה ובאמת בתי ספר וכיתות שהחלו ללמד בדרך זו אינם יכולים להביט לאחור.                                 ספרים דיגיטליים מאפשרים לנצל יתרונות ייחודיים של התשתית הטכנולוגית לשם קידומה של הפדגוגיה חדשנית בכיתה. למורה יש את האפשרות להקרין את הספר כל המסך בכיתה, לגלוש מתוך הספר דרך קישוריות, להשתמש במדיה דרך המילה הכתובה, אטרקטיביות של הספר עולה ועלותו יורדת. היתרונות של הספרים הדיגיטליים רבים מאוד ויש להם ערך מוסף: הלמידה היא חווייתית, הפדגוגיה מיטבית, הספר תמיד מעודכן ולא יהיה צורך בהדפסת עותק חדש, יש אפשרות לעקוב אחרי הלמידה, ישנה אוריינות מידע.


ספר דיגיטלי הוא ספר שבתוכו אפליקציות  שונות שבלחיצת כפתור מאפשרות למידה פעילה, עשירה, שיתופית ואינטראקטיבית. ההתפתחויות והיכולות הטכנולוגיות הביאו צורה חדשה נוספת ספר.
עם מהפכת הטאץ', (touch technology )הספר הדיגיטלי התקדם צעד נוסף ופותחו אפליקציות אינטראקטיביות המנצלות את יכולת הטאץ' לצרכים פדגוגיים או כפי שאמרה מנכל"ית מט"ח: "מעתה המילים anytime-anywhere מקבלות משנה תוקף."
יש הסבורים שבמעבר לסביבת למידה דיגיטלית טמון פוטנציאל עצום לשיפור הלמידה וההישגים בבתי הספר. והוא פותח פתח לחיים הדיגיטליים של המאה ה-21.ויש כאלה הרואים במעבר זה סכנה לשינוי עמוק שיגרום לטכנוקרציה של החינוך, יפגע ביצירתיות ובביקורתיות של התלמידים ויצמצם את האינטראקציה מורה תלמיד.
בבית ספרי ובבתי ספר נוספים מתחילים לעשות שימוש בספרים מסוג זה ואני חושבת ששימוש משכיל בפלטפורמה זו יכול לגרום להנאה רבה בלמידה ולהנעת התלמידים ללמידה וכמובן שהדבר מותנה במורה שמעביר את התכנים ומודע לכל היתרונות והחסרונות של ייצוג זה.

במהלך כתיבת רשומה זו ,מהדהד בראשי הקיצוץ הניכר בתקשוב ומשאבים הרבים שכבר הושקעו ויורדים לטמיון בשל שינוי בדרכי חשיבה במשרד החינוך,ובגלל אג'נדות המתחלפות חדשות לבקרים . אני מתחברת מאוד לדבריה של דר' גילה קורץ בכתבה שפורסמה השבוע בעיתון דה מרקר בתגובתה לקיצוץ הנרחב בתקשוב. אנחנו המורות והרכזות בשטח ואנו רואות כמה רבה המלאכה שלפנינו וללא חשש ועל חשבון זמננו הפרטי ומעבר למה שהוקצב תרמנו את תרומתנו למען הדור הבא ,שנוכל לומר הגאווה שקדמנו ילדים להיות לומדים מיומנים ,בעלי יכות שיתופיות וחשיבה מסדר גבוה.חשוב להדגיש שבית הספר במתכונתו מזמן כבר הפך ללא רלוונטי לצערי ועלינו להפוך אותו לכפר קטן.גלובלי שהילדים יוכלו להרגיש משמעותיים בו,שמהווה מקום להנאה ולהנעת התלמידים .


לדאבוני האחראים על קיצוץ זה במשרד החינוך אינם מסכימים איתי כנראה ובעלי המאה הם בעלי הדיעה.





.



                                                                                           

יום שבת, 7 בספטמבר 2013

מחקר פעולה האתגר הבא שלי.


במסגרת הקורס של ד"ר ליאת אייל :"הערכת טכנולוגיות" נחשפנו לסוגי מחקר שונים והתמקדנו בסוג מחקר הנקרא "מחקר פעולה". אחרי שהמרצה חשפה אותנו לסוג זה הרגשתי שמחקר  מסוג זה לעבודה הסמינריונית שלי מאוד יתאים ולכן החלטתי להתעמק בסוג זה של מחקר. מחקר פעולה הוא סוג של מחקר רפלקטיבי בתחום החברה או החינוך המבוצע ע"י המשתתפים בעצמם על מנת להביא לשיפור. בניגוד למחקר כמותי המאפשר להתבונן רק בתוצאות המחקר האיכותני מאפשר להתמקד בתהליך המחקרי. "זהו מחקר המתמקד בהתבוננות ובתובנות שאינן מיועדות להגיע לשורת הסיכום כמסקנה, אלא מטרתן לשכלל את היכולת של המורה לתרום לשינוי ראוי ומשמעותי במצב הנלמד" זמרן (1999).      המורה החוקר מעורב מאוד בתהליך, הוא לומד וחוקר בו בזמן. בנוסף התהליך הרפלקטיבי שהמורה עובר מהווה יתרון משמעותי.
מחקר פעולה הוא דרך לפיתוח היכולת הפרופסיונלית באמצעות שילוב בין שני מקורות ידע: ידע נלמד וידע שנקנה מתוך נסיוןWallace (1991).החקירה הרפלקטיבית מאפשרת למורים להבין את איכויות מעשיהם ומאפשרת השוואה בין נתונים ממקורות שונים.rossiter  ,1993 מוסיף ואומר כי נקנים ערכים ומיומנויות נוספות כגון: יצירת אמון, פתיחות, למידה משותפת, עבודת צוות, אווירה של רב שיח ומתן עזרה הדדית.                                                  
 עוד נטען כי מחקר מסוג זה הוא קשה ומתיש אך דרך זו היא התורמת ביותר למורים. מחקר פעולה הינו תהליך מעגלי, שתחילתו בהחלטת המורה להיכנס לתהליך ולהתחיל לאסוף נתונים על מצבים ותופעות בכיתה עד למצב בו בוחרים את הבעיה שתהיה במוקד הבדיקה, בהמשך מועלות שאלות שקשורות למוקד הבעיה ונבחנים היבטים תיאורטיים. בשלב שאחריו מגבשים תכנית התערבות תוך איסוף הנתונים ותיעוד התהליך,ו משם מגבשים מסקנות והמלצות לשיפור ההתערבות. וכך חוזרים על התהליך עצמו באופן ספירלי .


 


כפי שכתבתי בראשית הרשומה ,אני עומדת בפני החלטה על סגנון ודרך המחקר אותו אני אערוך ונראה כי כל הדרכים מובילות לסוג זה של מחקר שמהווה מבחינתי אתגר רציני ואין ספק שיתרום ויעצים את כל שותפי למחקר. כתבתי רשומה זו במטרה להגדיר לעצמי מהו מחקר פעולה ובמה הוא כרוך ,אין ספק שהדרך עוד ארוכה ואצטרך לשאול ולחקור עוד רבות בעניין מחקר הפעולה.




יום שלישי, 3 בספטמבר 2013

למידה באמצעות moocs פריצת דרך ושינוי בחינוך המסורתי או טרנד חולף?



לmooc  התוודעתי לראשונה באחד משיעוריה של חגית מישר- טל, לא ידעתי דבר וחצי דבר על למידה מסוג זה ,אמנם השתתפתי בלמידה מקוונת בקורסים של מט"ח אך נראה שלמידה מסוג זה היא שונה. ברשומה זו אנסה להבהיר  מהו הmooc  ? אמנה את החסרונות והיתרונות שבלמידה מסוג זה  ואנסה לענות על השאלה שבראש הרשומה. mooc  הוא פלטפורמה שפתחו שני חוקרים ממדעי המחשב באוניברסיטת סנטפורד, פלטפורמה זו מאפשרת ניהול של קורסים רבי משתתפים פתוחים ומקוונים לכל דורש.פירוש המילה mooc  :Massive Open Online Course.    הmoocs  מבוסס על תיאוריית הלמידה הקונסקרטיביסטית של סימונס לפיה לרשת האינטרנט יש חשיבות גבוהה כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי של הפרט ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע ובכך מפנה מקום וזמן לחשיבה מסדר גבוה ולניתוח מורכב של הידע.   צפיתי בהרצאתה של דפנה קולר פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד,מנכלית ומייסדת קורסרה ב"Ted" ודליתי מהרצאה זו את היתרונות.


דפנה קולר בהרצאתה מדברת על קורסים נגישים לכולם בכל מקום שבו הם נמצאים, וברור שסטודנטים מעדיפים לקבל חומר ומידע מהמרצים הטובים ביותר ומהאוניבסיטאות הטובות ביותר, ישנה גמישות בלמידה בהתאם לרמת הלומד, מי שרוצה להרחיב את הידע יש באפשרותו לעשות זאת ולמי שהחומר מוכר וברור יכול להתקדם הלאה, הלמידה היא אקטיבית בכל שלב ושלב, כל סטודנט צריך להתעסק בחומר ולהגיב (ולא רק הסטודנטים היושבים בשורה הראשונה בכיתה לדבריה),הטכנולוגיה שהתפתחה מאוד, מסייעת לתת ציונים בדרכים שונות ומגוונות לכמות גדולה מאוד של משתתפים, יש אפשרות לארגן קבוצות למידה אישיות וקטנות יותר ,ברמת המאקרו אפשר ללמוד על הרגלי למידה ותפיסות שגויות אצל סטודנטים, המחשב לעולם אינו "מתעייף" תמיד  אפשר לחזור ולשמוע  את ההרצאה שוב ושוב. הרצאתה של דפני קולר משכנעת מאוד ,אך מחיפוש נוסף ברשת גיליתי את החסרונות של השיטה ,הרשת מלאה בדיווחים של סטודנטים מתוסכלים שמנמקים את החוסר היכולת שלהם להסתדר בשל גודל הקבוצה, תגובות רבות וחוסר יכולת לעקוב אחרי כל התגובות, קריסה של האתר בשל כמות הגולשים, נשירת סטודנטים בשיעור גבוה ,לימודים אלו אינם מקנים תואר או נקודות זכות ,חסרה אינטראקציה בין מרצה –סטודנט, חלק מן העבודות מוערכות ע"י לומד אחר דבר המטיל ספק במקצועיות הבדיקה.
מכל האמור לעיל נראה שהשנה עלתה החדשנות כמה רמות וכמו כל תהליך חדשני הוא מלווה בחבלי לידה בקשיים שצצים ויש צורך למצוא להם מענה.

לדעתי חשוב ואף הכרחי להכיר פלטפורמה זו שמקדמת למידה פעילה, שמציעה חינוך חינם לכל דורש, שמבססת את הזכות האנושית לחינוך באמצעות טכנולוגיה חדשנית. אין לי ספק שהאוניבסיטאות  ימשיכו להתקיים, אך לצידן התקיימו אלטרנטיבות  כגון הmoocs  שכנראה עדיין בחיתוליו וסופג את המהלומות הראשונות כמו כל שיטה חדשנית.

יום שבת, 31 באוגוסט 2013

ריכוז תקשוב בבית הספר כן? לא?



בתחילת השבוע זימנה אותי מנהלת בית הספר בו אני מלמדת לשיחה  והציעה לי את ריכוז התקשוב בבית הספר. בתחילה מאוד שמחתי, תחום התקשוב קרוב לליבי ואשמח להעביר את הידע שלי והיכולות הלאה לשאר חברותי לצוות. אך "עלייה וקוץ בה" באותה פגישה בישרה לי המנהלת כי ישנם קיצוצים בתחום התקשוב ולכן יקוצצו שבע שעות הדרכה  וכנראה ישאירו רק את גמול הריכוז (גם זה עדיין לא ברור). במילים אחרות תפקיד ריכוז התקשוב בבית הספר הופך להיות תפקיד בהתנדבות. בקשתי זמן למחשבה ולבירור עם עצמי.           
                                                                                                                       



 ישבתי בבית ומניתי את כל החסרונות: תפקיד כזה דורש המון זמן ואם לא מעוגן לו זמן במערכת הוא מתמסמס. איך ומתי אוכל לתת למורות מענה לבקשותיהן? ,יש המון עבודה שאותה אצטרך לבצע בביתי ובשילוב עם לימודי התואר השני נראה לי עמוס מדי, הזמן  הרב אותו אני אקדיש יבוא על חשבון ילדי הפרטיים וגם על חשבון תלמידי כיתתי מכיוון שאם אצטרך לתת מענה מיידי למורות אצטרך לצאת מהכיתה.                                                    לעומת היתרונות: תחום שקרוב לליבי ,שינוי שאני יכולה לחולל בבית הספר, קביעת מטרות ויישומן, חשיבות שאני רואה בהטמעת התקשוב.                                                         בנוסף, התחלתי לחפש מודלים שונים של הטמעת התקשוב בבתי הספר, מודלים המתאימים למסגרת שנתנה לי הדבר הראשון שצץ היה הקיצוץ הנרחב שמבצע משרד החינוך בתקשוב  כתבה בעיתון הארץ: "משרד החינוך מקפיא בחשאי תוכניות מחשוב" ,בנוסף דיונים בפורומים על הקשיים שמערימים על רכזות התקשוב  : שיחה בפורום בין רכזות תקשוב.    הדילמה לא הייתה פשוטה, כל רכזת ששאלתי לדעתה אמרה שהיא שוקלת לפרוש מהתפקיד בגלל העומס והצמצום בתקציבים. חזרתי למנהלת שלי והודעתי לה שאני מוכנה לקבל את התפקיד ,הלכתי עם הלב ועם החשיבות שאני רואה בהטמעת התקשוב בבית ספרי. אכנס לתפקיד זה ואנסה למלא אותו בדרך ובצורה הטובה ביותר על אף כל המגבלות שהציבו בפני.

יום רביעי, 21 באוגוסט 2013

משפחה מטיילת 5 אייפונים, אייפד אחד ,5 מטענים, מטען מפצל לאוטו ומטען נייד ליתר ביטחון ו GPS


יצאנו לחופשה משפחתית בחו"ל. טסנו לקרואטיה וסלובניה. יצאנו הכוונה אני ,בן זוגי, שלושת ילדי, חמישה אייפונים, חמישה מטענים, אייפד אחד, מפצל למטענים, מטען מפצל לרכב ,מטען נייד וgps  כלומר משפחה מכורה. הגענו לשדה התעופה בן זוגי ואני עשינו chek in  למזוודות ולמטוס וכך גם ילדי החליטו לעשות chek in  אבל בפייסבוק. עברנו את ביקורת הגבולות והבידוק הבטחוני ואת הכניסה לדיוטי פרי וילדי עסקו ב check in מסוג אחר-תיעוד המיקום שלהם והפצתו ברחבי הגלובוס לכל דיכפין. כך היה לאורך כל הטיול, אך כדי להפיץ את מיקומם ואת החוויות שעברנו הם היו זקוקים לאינטרנט אלחוטי (wifi  ) וזו כבר הייתה בעייה, לא בכל מקום היה אינטרנט למעשה ברוב המקומות לא היה אינטרנט במלונות היה צורך לשלם עבור האינטרנט וכמובן שעשינו זאת הרי חייבים לספק את הדרישה הזו ,רמת ההנאה במלון הייתה תלויה באיכות הגלישה .המקומות בהם טיילנו היו מדהימים הילדים נהנו מאוד וגם אנחנו כמובן ,אך לכל מקום שהגענו :אטרציה, מסעדה, אגם היה החיפוש אחר "תשתית הזהב " ,תקשורת זמינה שתחבר אותם לחבריהם.

לא הייתי מספרת על-כך אילולא השונות או המוזרות שהתחלתי להרגיש במהלך הטיול. הסתכלתי סביבי ונראנו די שונים, אנחנו היינו היחידים שמחזיקים את המכשירים הללו בידינו ולאורך כל הזמן. ישבנו במסעדות עם האייפונים בידינו ,ירדנו לבריכה האייפונים והאייפד  איתנו  ובשימוש, הבענו תמיהה מאוד גדולה שבאחד המלונות אמרו לנו שאנחנו יכולים לגלוש רק במכשיר אחד כל פעם. הגענו לעיירה מסויימת אחרי חצי יום נסיעה וכולם פה אחד רצו  למקדונלדס ולא בגלל האוכל. התבוננתי התבוננות עמוקה חיפשתי אייפונים, סמארטפונים, טאבלטים ולא ראיתי. גם בן זוגי הסב את תשומת ליבנו לכך שאנחנו המשפחה היחידה שבידה האחת המבורגר וביד השנייה  מקלידה מסרים לארץ. חזרנו לארץ עמוסי חוויות, זוג עם שלושה ילדים,5 אייפונים, מלאי תמונות עד אפס מקום ואייפד . בראשי נקרה כל הזמן השאלה איך זה יכול להיות שרק אנחנו היינו כל-כך מחוברים? בעוד אצל האחרים לא ראינו חיבור ממכר כזה לטכנולוגיה. הרי גם סלובניה שייכת למדינות המפותחות (oecd  ) וגם היא מחוייבת  לict  ,מבחינת הדירוג היא נמצאת בדירוג נמוך, אך תשתיות האינטרנט שלה טובות יותר משלנו כך ע"פ דיווחי האתר של מדינות ה OECD   .ימים ספורים אחרי חזרתנו מהחופשה הקלדתי בגוגל: "האם ישראל מכורה לסמארטפונים?" את התשובה כבר ידעתי ,אבל רציתי הוכחות. והנה ההוכחות והנתונים  הישראלים מכורים לסמארטפונים לפי מחקר Our Mobile Planet,  הנערך זו השנה השלישית ע"י Ipsos Media ICT עבור גוגל, הישראלים לא רק הדביקו את הפער עם עמיתיהם שמעבר לאופק השקיעה, אלא אף עקפו אותם ברוב המדדים: שיעור החדירה של סמארטפונים בישראל, לפי המחקר, עומד עתה על 57%, בעוד בגרמניה עומד מספר זה על 40% בלבד, בצרפת 42% ובספרד 55%.  כנראה ילדי אינם שונים משאר ילדי ישראל וכנראה גם אני ,מכיוון שגם אני רדפתי כמותם אחרי "תשתית הזהב ".

בסיכום כתבה זו אומר מנכ"ל גוגל כי : "מהמחקר עולה כי הישראלים מצדיקים את שמם כאומת הסטארט אפ. הם מחפשים, גולשים ברשתות חברתיות וצופים בוידיאו יותר מאשר בכל המדינות הגדולות והמובילות בעולם. אין ספק שראיתי זאת וחוותי  יחד עםמשפחתי את עובדת היותנו מכורים לסמארטפונים..האם זה טוב או רע? ימים יגידו...
קרא עוד: http://www.tgspot.co.il/mobile-planet-points-out-israel-as-mobile-country/#ixzz2cbVmqyJN

יום שלישי, 20 באוגוסט 2013

פייסבוק וחינוך- כללים למורה המקוון

מקוונים גבוה /לומדים באמצעות פייסבוק / קיץ דיגיטלי / חיים ברשת ועוד כהנה וכהנה ,נראה שהיום כל מורה שרוצה להיות מתוקשב, טכנולוגי ולהכנס לעולם הילדים חייב לפתוח קבוצה בפייסבוק ולהתנהל שם עם תלמידיו. רק לפני שנתיים התנהל בבית ספרי דיון נוקב האם להיות חבר של הילדים בפייסבוק? העלנו חסרונות ויתרונות ,חלקנו התנגד בתוקף ודיבר על זילות המקצוע, חדירה לאזורים פרטיים ואילו חלק חלק טען שחשוב לדעת מה קורה בעולם זה של הילדים שבו הוא מבלה מרבית מזמנו? בסוף הדיון הובהר לנו שמשרד החינוך אוסר חד משמעית להיות חבר של הילדים בפייסבוק.
לאור השינויים הרבים שחלו בתקופה קצרה כל-כך גם משרד החינוך הגמיש את עמדתו והוא אינו יכול לעמד מנגד ולראות את כל השינויים שמתחוללים ולהשאר אדיש. כתוצאה מכך, החל משרד החינוך להגמיש את עמדתו בעניין ולאפשר שימוש בפייסבוק למטרות למידה. השמות שציינתי בראש הרשימה הם ההוכחה לאור הירוק שקיבלו בתי הספר והמורים.
כעת נשאלת השאלה האם כל מורה יודע להתנהל כראוי בפייסבוק? אישור זה פתח לא מעט קשיים ודילמות מה מותר ומה אסור? מאמרו של  אברום רותם   פייסבוק וחינוך  עשה לי סדר בדברים ודרכו הצלחתי להבין מספר כללים חשובים שאותם אשתף ברשומה זו.
ראשית- למה כל-כך חשוב לפתוח ערוץ הפייסבוק? בגלל התובנה הפדגוגית על מקום ותפקיד הרשת החברתית בהוראה ובלמידה מיטבית. נמצא שלצד הבטים בהוויוריסטיים וקוגניטיביים נמצא היבט מרכזי נוסף שנשכח והוא הלמידה השיתופית. מכאן נובע שהפייסבוק כרשת חברתית יכולה לתת את המענה לגוון הלמידה שנשכח ,שהוא הלמידה השיתופית.
שנית-אפשר ללמד רק דרך פייסבוק? ללמידה באמצעות פייסבוק יש להתייחס כאמצעי משלים ,מלווה ותומך למידה. הפייסבוק הוא מקום זמין, מאפשר אינטראקציה לימודית שיתופית, מאפשר החלפת דעות, תמיכה, עדכון ועוד.
שלישית-פייסבוק בכל גיל? עם כל הגמישות והפתיחות שיש בפלטפורמה הזו אין להתפשר על גיל המשתמשים בפייסבוק והוא חייב להיות מעל גיל 13 .אין לתת לגיטימציה למצב בו בתי ספר יסודיים מתנהלים בפייסבוק.
רביעית-זמן- למידה מובנית ולאורך זמן מוקצב שנקבע מראש.
חמישית- איך להתנהל? כותב המאמר מדגיש את החשיבות של העבודה בקבוצות סגורות, רלוונטיות לנושא הנלמד, אי העברת מידע אישי לדפי הנושא, יש להוסיף הצהרה או התייחסות על תנאי שימוש הולמים.
בנוסף מדגיש רותם את השימוש המושכל שיש לעשות בפלטפורמה זאת במטרה להגיע ללמידה מיטבית.
אני רואה חשיבות רבה במאמר זה וחושבת שיש מקום לפרסם אותו ולהקדיש לו זמן לדיון באסיפות מורים. פלטפורמה זו מזמנת לנו ציבור המורים המשך ישיר ללמידה המתנהלת בכיתה והופכת את הלמידה למיטבית עקב היכולת לשתף ,אך היא עלולה להיות לנו לרועץ אם לא נדע כולנו להשתמש בה באופן מושכל ע"פ קודים אתיים ברורים במטרה להשיג את המיטב.