התמשחקות בכיתה? אצלי בכיתה?
במהלך חיפושי אחר מקורות מידע לעבודת סיום הקורס "משחקים ורשתות חברתיות", נחשפתי למאמר של אודי מלכה "התמשחקות בכיתה" ודרכו למושג חדש מבחינתי: ה"התמשחקות" (gamifaction) .
מושג זה משך את תשומת ליבי בעקבות החשיבות שאני רואה במשחק כדרך לימוד, אך הרעיון שעומד מאחורי מושג ההתמשחקות הוא ללמוד תוך כדי משחק ולא לשחק תוך כדי לימוד, כלומר לספק לתלמיד את חווית המשחק ובתוכה לשלב את הלימוד ולא להיפך (מלכה,א,2012).
הרעיון נשמע נהדר, גם בספרו של דיוויד פרקינס "הלמידה כמשחק" מדבר פרקינס על-כך שהמשחק הוא חלק בלתי נפרד מהלמידה ושדרך המשחק מייצר הלומד מודלים מנטליים שהם חלק חשוב בלמידה ובהבנה.ההתמשחקות הוא תחום שבו משולבים אלמנטים שונים של משחק, הם מקבלים נקודות,עוברים משלב לשלב, מקבלים בונוסים וכל זאת בהתייחס ללמידה.
הרעיון של ההתמשחקות מאוד קוסם ונשמע נהדר אך איך עושים זאת נכון? איך מיישמים דרך זאת? האם דרך זו מתאימה לכל אחד? האם אוכל ליישם זאת בכיתתי? איך אעריך את התלמידים? האם המשחקיות לא תגביר את התחרותיות השלילית בכיתה? וחלקם יעדיפו להימנע מלשחק בגלל תחושת הכישלון והבושה שמתפרסמת ברבים?
מצד אחד מאוד קוסם ומפתה להחיל דרך זו בכיתה במיוחד לאור תכנית התקשוב הלאומית במשרד החינוך שתופסת תאוצה רבה. כיום יש כמעט בכל כיתה את כל הדרוש כדי ליישם את ההתמשחקות.מצד שני יש עדיין דילמות לא פשוטות ולא פתורות ויש מקום לשקול גם אותן.
הפתרון ,לדעתי כמו בכל דבר הוא המינון, אפשר להתחיל להשתמש בהתמשחקות טיפין טיפין ולראות כיצד היא עובדת, וכפי שאומר מלכה "אני ממליץ למורים לנסות וליישם עקרונות של משחקים בהוראה, אך ממליץ להם לחשוב גם על ההשלכות השליליות האפשריות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה