באחד משיעוריה של
חגית מישר–טל בקורס "היבטים גלובאליים של התקשוב" עסקנו בהשוואת תכניות
התקשוב בעולם. היה מעניין לראות מה במצבן של המדינות המפותחות והמתפתחות ביחס
למדיניות התקשוב וכיצד המדינות הללו נחלקו לשתיים: למדינות שעסוקות עדיין בהקמת
תשתיות (נגישות) ולמדינות שעסוקות בפיתוח טכנולוגיות ,אפליקציות וחיבור כלל החברה כולה לטכנולוגיה במטרה לסייע
ולהנגיש שירותים רבים לכלל האוכלוסייה. מהתרשמות ראשונית שלי הייתי בטוחה שלאור
השינויים הגדולים שחלו במערכת החינוך שלנו בשנים האחרונות והרצון העז לקדם ולהוביל
את התלמידים לקראת היותם בעלי יכולת להתמודד עם מיומנויות המאה ה-21 ובנוסף
הפיתוחים המיוחדים שפותחו ע"י ישראלים, כל אלו הגבירו בעיני את הרושם שאנו
במצב מצוין. אך לא-כך הדבר מעיון בתכניות התקשוב העולמיות (תכניות התקשוב של מדינות ה-oecd בפרט)ומקריאה בכתבתו של אמיר טייג בעיתון"TheMarker " המבסס את הכתבה על
מחקרים שערכו גוגל ומקנזי עולים ממצאים שונים מהמתרחש ומורגש בשטח. החשוב מבין
הממצאים הוא שההתרשמות הכללית בארץ שאנו מעצמה טכנולוגית נובעת מכך שיש מיעוט
טכנולוגי חזק שדוחף את הממוצע הישראלי כלפי מעלה ומסתיר את הפיגור המהותי בכל
הקשור לאימוץ טכנולוגיות מידע ושימוש בהן. כלומר לחשיבה הזו שאנו אומת סטארט-אפ
אין בסיס מהותי מכיוון שקומץ קטן מאוד של יזמים וחדשנים עוסק בטכנולוגיה ופיתוח
וכל השאר מפגרים הרבה אחריהם. כפי שכתב אמיר טייג בכתבתו: "החדשנות אינה
מחלחלת לשום ענף במשק הישראלי, אלא נשארת בנישת הסטארט-אפים על הקו שבין שדרות
רוטשילד בתל-אביב לפאלו -אלטו." במחקר זה צוין ששירותי הממשלה המקומיים, שירותי
הבריאות, החינוך והרווחה סובלים מפיגור מהותי באימוץ מהפכת הict ,המגזר העסקי הקטן מתעלם מהפוטנציאל העסקי הטמון
ברשת ובולט בעיקר המדד העיקרי והמובהק לאימוץ חדשנות טכנולוגית ,הפריון המשקי, שהוא
נמוך מאוד.
מה
הפתרון ? הפתרון אותו מציעים מחברי המחקר הוא להעביר את האחריות מהסקטור העסקי
לממשלתי, כלומר למדינה . והמדינה חייבת ליזום ולבצע תכנית לאומית ארוכת טווח
שתעודד שימוש בטכנולוגיות מידע במגזרים שונים. על המדינה לאמץ תכנית לאומית ולרכז
את התכנון והיישום בידי גוף אחד בעל סמכות שיוכל להוביל תהליכים ולדאוג לשלב ICT ואינטרנט בכל המגזרים. נראה שמאחר ואני לומדת לתואר שני במגמת תקשוב ולמידה ואני חשופה ועסוקה רבות בנושא
קידום הטכנולוגיה בכיתה ובבית ספרי ,נדמה שכולם כמוני וכמו חברי לספסל הלימודים מתקדמים
מאוד ויכולים לשמש "אור
לגויים". אך מאמר זה ותכניות התקשוב המתקדמות של הולנד, פינלנד בלגיה ועוד,
באות ומנפצות את האשליה הזו שלי ושל רבים אחרים ונראה שהדרך עוד ארוכה ומאתגרת
מאוד ועלינו לעשות מאמץ כביר כדי להחדיר את הטכנולוגיות הללו שתהיינה נחלת הכלל
ולא נחלת קומץ שגורם לנו להרגיש מעצמה.
http://www.themarker.com/technation/1.2071908 הכתבה מTheMarker
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה