יום ראשון, 15 בספטמבר 2013
יום שישי, 13 בספטמבר 2013
ספרים דיגיטליים ,קיצוצים וסדר חדש
6.3 ספרי לימוד
|
(תשעג) 6.3-4 הנחיות לשימוש בספרי
לימוד דיגיטליים מאושרים
|
1.
החל משנה"ל התשע"ד יוכלו בתי ספר שיבחרו ללמד בספרים דיגיטליים להשתמש
בספרים אלה באחת משתי אפשרויות:
א. ספר פיזי יחד עם גרסה דיגיטלית
ב. ספר דיגיטלי בלבד, ובתנאי שיש לו
גרסת offline מאושרת.
זהו סעיף מחוזר מנכ"ל בו מאפשר משרד החינוך להשתמש בספרים
דיגיטליים בשילוב עם הספר הפיזי או בלעדיו. מהפכת השימוש בספרים דיגיטליים החלה
ובאמת בתי ספר וכיתות שהחלו ללמד בדרך זו אינם יכולים להביט לאחור. ספרים
דיגיטליים מאפשרים לנצל יתרונות ייחודיים של התשתית הטכנולוגית לשם קידומה של
הפדגוגיה חדשנית בכיתה. למורה יש את האפשרות להקרין את הספר כל המסך בכיתה, לגלוש
מתוך הספר דרך קישוריות, להשתמש במדיה דרך המילה הכתובה, אטרקטיביות של הספר
עולה ועלותו יורדת. היתרונות של הספרים הדיגיטליים רבים מאוד ויש להם ערך מוסף: הלמידה
היא חווייתית, הפדגוגיה מיטבית, הספר תמיד מעודכן ולא יהיה צורך בהדפסת עותק חדש,
יש אפשרות לעקוב אחרי הלמידה, ישנה אוריינות מידע.
ספר דיגיטלי הוא ספר שבתוכו אפליקציות שונות שבלחיצת כפתור מאפשרות למידה פעילה, עשירה,
שיתופית ואינטראקטיבית. ההתפתחויות והיכולות הטכנולוגיות הביאו צורה חדשה נוספת
ספר.
עם מהפכת הטאץ', (touch
technology )הספר
הדיגיטלי התקדם צעד נוסף ופותחו אפליקציות אינטראקטיביות המנצלות את יכולת הטאץ'
לצרכים פדגוגיים או כפי שאמרה מנכל"ית מט"ח: "מעתה המילים anytime-anywhere מקבלות משנה תוקף."
יש הסבורים שבמעבר לסביבת למידה דיגיטלית טמון פוטנציאל עצום
לשיפור הלמידה וההישגים בבתי הספר. והוא פותח פתח לחיים הדיגיטליים של המאה ה-21.ויש
כאלה הרואים במעבר זה סכנה לשינוי עמוק שיגרום לטכנוקרציה של החינוך, יפגע
ביצירתיות ובביקורתיות של התלמידים ויצמצם את האינטראקציה מורה תלמיד.
בבית ספרי ובבתי ספר נוספים מתחילים לעשות שימוש בספרים מסוג זה
ואני חושבת ששימוש משכיל בפלטפורמה זו יכול לגרום להנאה רבה בלמידה ולהנעת
התלמידים ללמידה וכמובן שהדבר מותנה במורה שמעביר את התכנים ומודע לכל היתרונות
והחסרונות של ייצוג זה.
במהלך כתיבת רשומה זו ,מהדהד בראשי הקיצוץ הניכר בתקשוב ומשאבים הרבים שכבר הושקעו ויורדים לטמיון בשל שינוי בדרכי חשיבה במשרד החינוך,ובגלל אג'נדות המתחלפות חדשות לבקרים . אני מתחברת מאוד לדבריה של דר' גילה קורץ בכתבה שפורסמה השבוע בעיתון דה מרקר בתגובתה לקיצוץ הנרחב בתקשוב. אנחנו המורות והרכזות בשטח ואנו רואות כמה רבה המלאכה שלפנינו וללא חשש ועל חשבון זמננו הפרטי ומעבר למה שהוקצב תרמנו את תרומתנו למען הדור הבא ,שנוכל לומר הגאווה שקדמנו ילדים להיות לומדים מיומנים ,בעלי יכות שיתופיות וחשיבה מסדר גבוה.חשוב להדגיש שבית הספר במתכונתו מזמן כבר הפך ללא רלוונטי לצערי ועלינו להפוך אותו לכפר קטן.גלובלי שהילדים יוכלו להרגיש משמעותיים בו,שמהווה מקום להנאה ולהנעת התלמידים . לדאבוני האחראים על קיצוץ זה במשרד החינוך אינם מסכימים איתי כנראה ובעלי המאה הם בעלי הדיעה.
http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2012/September/news2.htm
http://www.themarker.com/opinion/1.2116778
.
|
יום שבת, 7 בספטמבר 2013
מחקר פעולה האתגר הבא שלי.
במסגרת הקורס של
ד"ר ליאת אייל :"הערכת טכנולוגיות" נחשפנו לסוגי מחקר שונים
והתמקדנו בסוג מחקר הנקרא "מחקר פעולה". אחרי שהמרצה חשפה אותנו לסוג זה הרגשתי
שמחקר מסוג זה לעבודה הסמינריונית שלי
מאוד יתאים ולכן החלטתי להתעמק בסוג זה של מחקר. מחקר פעולה הוא סוג של מחקר
רפלקטיבי בתחום החברה או החינוך המבוצע ע"י המשתתפים בעצמם על מנת להביא
לשיפור. בניגוד למחקר כמותי המאפשר להתבונן רק בתוצאות המחקר האיכותני מאפשר
להתמקד בתהליך המחקרי. "זהו מחקר המתמקד בהתבוננות ובתובנות שאינן מיועדות
להגיע לשורת הסיכום כמסקנה, אלא מטרתן לשכלל את היכולת של המורה לתרום לשינוי ראוי
ומשמעותי במצב הנלמד" זמרן (1999). המורה החוקר מעורב מאוד בתהליך, הוא לומד
וחוקר בו בזמן. בנוסף התהליך הרפלקטיבי שהמורה עובר מהווה יתרון משמעותי.
מחקר פעולה הוא דרך
לפיתוח היכולת הפרופסיונלית באמצעות שילוב בין שני מקורות ידע: ידע נלמד וידע
שנקנה מתוך נסיוןWallace (1991).החקירה הרפלקטיבית מאפשרת למורים להבין את איכויות מעשיהם ומאפשרת
השוואה בין נתונים ממקורות שונים.rossiter ,1993 מוסיף ואומר כי
נקנים ערכים ומיומנויות נוספות כגון: יצירת אמון, פתיחות, למידה משותפת, עבודת
צוות, אווירה של רב שיח ומתן עזרה הדדית.
עוד נטען כי מחקר מסוג זה הוא
קשה ומתיש אך דרך זו היא התורמת ביותר למורים. מחקר פעולה הינו תהליך מעגלי, שתחילתו
בהחלטת המורה להיכנס לתהליך ולהתחיל לאסוף נתונים על מצבים ותופעות בכיתה עד למצב
בו בוחרים את הבעיה שתהיה במוקד הבדיקה, בהמשך מועלות שאלות שקשורות למוקד הבעיה
ונבחנים היבטים תיאורטיים. בשלב שאחריו מגבשים תכנית התערבות תוך איסוף הנתונים
ותיעוד התהליך,ו משם מגבשים מסקנות והמלצות לשיפור ההתערבות. וכך חוזרים על התהליך
עצמו באופן ספירלי .
כפי
שכתבתי בראשית הרשומה ,אני עומדת בפני החלטה על סגנון ודרך המחקר אותו אני אערוך
ונראה כי כל הדרכים מובילות לסוג זה של מחקר שמהווה מבחינתי אתגר רציני ואין ספק שיתרום
ויעצים את כל שותפי למחקר. כתבתי רשומה זו במטרה להגדיר לעצמי מהו מחקר פעולה ובמה
הוא כרוך ,אין ספק שהדרך עוד ארוכה ואצטרך לשאול ולחקור עוד רבות בעניין מחקר הפעולה.
תוויות:
מוביל לשיפור,
מחקר איכותני,
מחקר פעולה,
משמעותי למורה,
רפלקציה,
תהליך ארוך
יום שלישי, 3 בספטמבר 2013
למידה באמצעות moocs פריצת דרך ושינוי בחינוך המסורתי או טרנד חולף?
לmooc התוודעתי לראשונה באחד משיעוריה של חגית מישר-
טל, לא ידעתי דבר וחצי דבר על למידה מסוג זה ,אמנם השתתפתי בלמידה מקוונת בקורסים
של מט"ח אך נראה שלמידה מסוג זה היא שונה. ברשומה זו אנסה להבהיר מהו הmooc ?
אמנה את החסרונות והיתרונות שבלמידה מסוג זה
ואנסה לענות על השאלה שבראש הרשומה. mooc הוא פלטפורמה שפתחו שני חוקרים ממדעי המחשב באוניברסיטת סנטפורד, פלטפורמה
זו מאפשרת ניהול של קורסים רבי משתתפים פתוחים ומקוונים לכל דורש.פירוש המילה mooc :Massive Open Online Course. הmoocs מבוסס על תיאוריית הלמידה הקונסקרטיביסטית של
סימונס לפיה לרשת האינטרנט יש חשיבות גבוהה כרשת מידע המסייעת בעדכון תמידי של
הפרט ומאפשרת תהליכי עיבוד מידע ובכך מפנה מקום וזמן לחשיבה מסדר גבוה ולניתוח
מורכב של הידע. צפיתי בהרצאתה של דפנה
קולר פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד,מנכלית ומייסדת קורסרה ב"Ted"
ודליתי מהרצאה זו את היתרונות.
דפנה קולר בהרצאתה מדברת על קורסים נגישים לכולם בכל מקום שבו הם נמצאים, וברור שסטודנטים
מעדיפים לקבל חומר ומידע מהמרצים הטובים ביותר ומהאוניבסיטאות הטובות ביותר, ישנה
גמישות בלמידה בהתאם לרמת הלומד, מי שרוצה להרחיב את הידע יש באפשרותו לעשות זאת
ולמי שהחומר מוכר וברור יכול להתקדם הלאה, הלמידה היא אקטיבית בכל שלב ושלב, כל
סטודנט צריך להתעסק בחומר ולהגיב (ולא רק הסטודנטים היושבים בשורה הראשונה בכיתה
לדבריה),הטכנולוגיה שהתפתחה מאוד, מסייעת לתת ציונים בדרכים שונות ומגוונות לכמות
גדולה מאוד של משתתפים, יש אפשרות לארגן קבוצות למידה אישיות וקטנות יותר ,ברמת
המאקרו אפשר ללמוד על הרגלי למידה ותפיסות שגויות אצל סטודנטים, המחשב לעולם אינו
"מתעייף" תמיד אפשר לחזור
ולשמוע את ההרצאה שוב ושוב. הרצאתה של
דפני קולר משכנעת מאוד ,אך מחיפוש נוסף ברשת גיליתי את החסרונות של השיטה ,הרשת
מלאה בדיווחים של סטודנטים מתוסכלים שמנמקים את החוסר היכולת שלהם להסתדר בשל גודל
הקבוצה, תגובות רבות וחוסר יכולת לעקוב אחרי כל התגובות, קריסה של האתר בשל כמות
הגולשים, נשירת סטודנטים בשיעור גבוה ,לימודים אלו אינם מקנים תואר או נקודות זכות
,חסרה אינטראקציה בין מרצה –סטודנט, חלק מן העבודות מוערכות ע"י לומד אחר דבר
המטיל ספק במקצועיות הבדיקה.
מכל האמור לעיל נראה שהשנה עלתה החדשנות כמה רמות וכמו כל תהליך חדשני
הוא מלווה בחבלי לידה בקשיים שצצים ויש צורך למצוא להם מענה.
לדעתי חשוב ואף הכרחי להכיר פלטפורמה זו שמקדמת למידה פעילה, שמציעה
חינוך חינם לכל דורש, שמבססת את הזכות האנושית לחינוך באמצעות טכנולוגיה חדשנית. אין
לי ספק שהאוניבסיטאות ימשיכו להתקיים, אך
לצידן התקיימו אלטרנטיבות כגון הmoocs שכנראה עדיין בחיתוליו וסופג את המהלומות
הראשונות כמו כל שיטה חדשנית.
הירשם ל-
רשומות (Atom)