בשנה שעברה פרסמו אינטל, מיקרוסופט וסיסקו דף המכונה "הדף הלבן"
בו פורטו 10 המיומנויות הנדרשות לעובד במאה ה-21: יצירתיות וחדשנות, חשיבה ובקורתיות,
פתרון בעיות, קבלת החלטות, מיומנויות למידה, תקשורת עבודה בצוות, אוריינות מידע, אוריינות
ict אזרחות מקומית וגלובלית, חיים וקריירה ואחריות
אישית וחברתית. מדרישות שוק העבודה עולה כי, מיומנויות הידיים נדחקו לטובת מכונות,
חשיבה קוגניטיבית פשוטה התחלפה במחשב , נוספה חשיבה אינטראקטיבית ,יכולת עבודה
בצוות ויכולת ניתוח. המלצות אלו שפורסמו ביקשו להתאים את תכניות הלימודים לצורכי
שוק העבודה –גישה אותה מוביל ד"ר קולודני מנכ"ל חברת מקינזי שבעברו עסק
בתחום חקר המוח.
מול תכנית זו עומדים מנגד אנשי חינוך ורוח וביניהם פרופ' גבי סלומון
שמקווה שזוהי "אופנה חולפת ולא איום ממשי על החינוך" לטענתו בי"ס
אינו מקום להכשרה למקצוע ,המיומנויות הללו
לטענתו נרכשות בתהליכי למידה נכונים . ואין דרך אחרת להוביל את הלומדים . בכתבה זו נלחמים שני כוחות שוק גדולים
ועוצמתיים מאוד שמשפיעים מאוד על חיינו : מערכת החינוך ושוק העבודה . מערכת החינוך
שיעדיה להעמיק ולחזק את החינוך לערכים, לקדם מצויינות, לשפר את ההשגים הלימודיים ,לצמצם
פערים חברתיים ובנוסף להיות אפקטיבית ויעילה ולשאת את צורכי הפרט וצורכיה המשתנים
של מדינת ישראל. מכאן חובתה של מערכת החינוך-להתאים עצמה לצורכי המדינה, כלומר גם
לשוק העבודה. ושוק העבודה הוא המדד להצלחתה או אי הצלחתה של המערכת להוביל את בוגר
מערכת החינוך לתוך שוק העבודה שדרישותיו השתנו לאור המגמות בעולם.
בכתבה בשם "משכיליםבלי מיומנויות: הלימודים שלכם לא באמת תורמים" שפורסמה בעתון הארץ
בנובמבר 2011 הוצגו שתי הגישות הללו
שכביכול נוגדות אחת את רעותה. אולם, לדעתי יש מקום למזג בין שתי הגישות הללו ולא לבטל את הנתונים והדרישות של שוק העבודה, אלו
כוחות שחייבים להסתדר הרי הם מזינים האחד את השני. לדעתי חשוב שמערכת החינוך תהיה
ערה לשינויים הללו ותשנה מספר גישות שאינן רלוונטיות יותר לחיים במאה ה-21 ועדיין מתייחסים אליהן כאל פרות קדושות ,כדוגמת שינון מידע. מנגד,
תטפח ותצמיח בוגרים שיודעים לעבוד ולהתנהל במסגרת עבודה שדורשת עבודה שיתופית
וצוותית, יכולת פתרון בעיות ,הסקת מסקנות ומיומנויות חשיבה. יש לציין כי מערכת
החינוך התחילה לשנות את פניה והיא מודעת לרוחות המנשבות בפסגת ההר ומנסה לעמוד
בסטנדרטים בינלאומיים הרי לשם היא מייעדת את בוגריה.
חייבת לציין כי, במהלך הכתיבה בבלוג אני מוצאת את
עצמי עוסקת יותר ויותר בעתידו של בוגר מערכת ההשכלה ,וככל שאני מרבה לקרוא אני נחשפת
לריבוי הדיעות ומגוון הקולות הנשמעים וכל הזמן מתרוצצת בראשי השאלה מהי הדרך
הנכונה? והאם דרך אחת טובה יותר מהשנייה? אני חושבת כשאני פורטת את כל הידע שצברתי
בסופו של דבר לעבודה בכיתה אני בוחרת בדרך
שאני מתווה לעצמי וחושבת שהיא הדרך הנכונה לי ולתלמידי. כשלנגד עיני יעדים ערכיים
ומצד שני אותם דרישות של שוק העבודה שהם חלק מהיעדים שממילא הציב משרד החינוך
לחיים במאה ה21 וגם אני רואה בהם חשיבות רבהhttp://www.nrg.co.il/online/16/ART2/307/426.html?hp=16&cat=1901&loc=20
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה