מפת חשיבה- מקדמת למידה בכיתה

השבוע סיימתי השתלמות מרוכזת באוריינות חזותית והחלטתי להקדיש את הרשומה הזו לאחד הכלים החשובים אליהם נחשפתי בהשתלמות זו :" מפת חשיבה". אני מתארת לעצמי שהמחשבה שעולה היא "שמש האסוציאציות"  הידועה, בה משתמשים מורים רבים.-אז זהו שלא, מדובר בכלי יישומי ומעשי מאוד שמאפשר ללומד לעבד מידע חדש ולארגן אותו בצורה שתתחבר לידע הקודם הקיים אצלו. בשיעור בו השתתפתי "נזרקה " מילה לחלל הכיתה והדרך המעניינת שעשינו כדי להגיע לתשובה רתקה אותנו . בשלב ראשון ענינו על השאלה באפן אסוציטיבי,לאחר מכן קבלנו דף שבמרכזו הופיעה השאלה ומתוכו יצאו חמישה עלי כותרת שבהם נתבקשנו לכתוב חמש מילים משמעותיות עבורנו ,מתוך מה שכתבנו בהתחלה. ולאחר מכן הוספנו ענפים וחיברנו אותם לעלי הכותרת.(כל עלה כותרת וענפים בצבע אחד). לאחר שסיימנו נתבקשנו לכתוב פסקה אחת שהיא המהות של המפה שיצרנו, ואני חייבת לציין שהיה מאוד קל לכתוב את הפסקה בעקבות התהליך שעברנו.תהליך זה נקרא מפת חשיבה.

                    מהי מפת חשיבה? "מפת חשיבה" הוא כלי לימודי שמשקף בצורה חיצונית את מה שמתרחש במוחנו" (טוני בוז'ין) בסרטון שהוספתי מופיע ממציא השיטה ,טוני בוז'ין, שטוען ששימוש במפת חשיבה מקדם ארגון של ידע הקיים אצל הלומד,חיבור בין מושגים קיימים למושגים חדשים שהלומד הכיר בשיעור וארגון של ידע  קודם עם ידע חדש. בוז'ין מקביל את מפת החשיבה לאופן בו המוח מחבר ומאחסן את המידע הקיים במוח. אחרי ההתנסות שעברתי עם "מפת החשיבה" החלטתי שאני חייבת להשתמש בה ולהפיץ אותה כדי שגם הקולגות שלי יכירו ויעבדו עם תלמידיהם בדרך זו. שימוש בדרך זו היא למידה משמעותית, הילדים לומדים להיות לומדים עצמאיים שיכולים למפות ידע קודם, לקשור מידע חדש לישן, לפענח מפות חשיבה של אחרים, ובכך להשתמש ברמות חשיבה מסדר גבוה . והמורים? עד שיוגדר סופית מעמדו של המורה בעולם החדש אין ספק שבעת הקנייה מסוג זה ירגיש עצמו המורה מתווך ,מדריך ומוביל את הילדים להיותם בוגרים בעלי יכולות ומיומנויות הנדרשות מהאדם במאה ה-21.

התמשחקות בכיתה? אצלי בכיתה?

במהלך חיפושי אחר מקורות מידע לעבודת סיום הקורס "משחקים ורשתות חברתיות", נחשפתי למאמר של אודי מלכה "התמשחקות בכיתה" ודרכו למושג חדש מבחינתי: ה"התמשחקות" (gamifaction) .

מושג זה משך את תשומת ליבי בעקבות החשיבות שאני רואה במשחק כדרך לימוד, אך הרעיון שעומד מאחורי מושג ההתמשחקות הוא ללמוד תוך כדי משחק ולא לשחק תוך כדי לימוד, כלומר לספק לתלמיד את חווית המשחק ובתוכה לשלב את הלימוד ולא להיפך (מלכה,א,2012).

הרעיון נשמע נהדר, גם בספרו של דיוויד פרקינס "הלמידה כמשחק" מדבר פרקינס על-כך שהמשחק הוא חלק בלתי נפרד מהלמידה ושדרך המשחק מייצר הלומד מודלים מנטליים שהם חלק חשוב בלמידה ובהבנה.ההתמשחקות הוא תחום שבו משולבים אלמנטים שונים של משחק, הם מקבלים נקודות,עוברים משלב לשלב, מקבלים בונוסים וכל זאת בהתייחס ללמידה.
הרעיון של ההתמשחקות מאוד קוסם ונשמע נהדר אך איך עושים זאת נכון? איך מיישמים דרך זאת? האם דרך זו מתאימה לכל אחד? האם אוכל ליישם זאת בכיתתי? איך אעריך את התלמידים? האם המשחקיות לא תגביר את התחרותיות השלילית בכיתה? וחלקם יעדיפו להימנע מלשחק בגלל תחושת הכישלון והבושה שמתפרסמת ברבים?
מצד אחד מאוד קוסם ומפתה להחיל דרך זו בכיתה במיוחד לאור תכנית התקשוב הלאומית במשרד החינוך שתופסת תאוצה רבה. כיום יש כמעט בכל כיתה את כל הדרוש כדי ליישם את ההתמשחקות.מצד שני יש עדיין דילמות לא פשוטות ולא פתורות ויש מקום לשקול גם אותן.
הפתרון ,לדעתי כמו בכל דבר הוא המינון, אפשר להתחיל להשתמש בהתמשחקות טיפין טיפין ולראות כיצד היא עובדת, וכפי שאומר מלכה "אני ממליץ למורים לנסות וליישם עקרונות של משחקים בהוראה, אך ממליץ להם לחשוב גם על ההשלכות השליליות האפשריות.

" http://cse.proj.ac.il/hebetim/june2012/7-Gamification.pdf

שילוב טכנולוגיות -איך לעשות זאת נכון?

במהלך חיפושי אחר נושא מתאים לכתיבה ,נושא שבו אתחיל את לכתוב את רשומותיי שבוע אחר שבוע, היה לי חשוב להתחבר למאמר שמבין מצד אחד את השאיפה והדרבון של מערכת החינוך להתאימה למאה ה-21 .ומצד שני ההבנה שיש צורך למתן ולרסן את הריצה הבלתי פוסקת אחר טכנולוגיות חדשניות וליישם אותן בחינוך.

וכך נתקלתי במאמר של  פרופסור יורם עשת שפורסם בעיתון כלכליסט בחודש פברואר האחרון 

"שילוב טכנולוגיות בחינוך: איך לעשות זאת נכון?" והזדהתי עם כל מילה שנכתבה.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3596160,00.htm

עשת טוען במאמרו שעל אף שתוכנית התקשוב הלאומית, היא תוכנית עתירת משאבים  "ציפיות לחוד ומציאות לחוד. רוב המחקרים מצביעים שלמרות המאמצים שמשקיעים בשילובן של טכנולוגיות חדשניות ומגוונות, ברבים מבתי הספר בעולם ובישראל תרבות ההוראה והלמידה לא השתנתה." ורבים מרגישים אכזבה מהשינוי המינורי שחוללו הטכנולוגיות על תרבות מערכת החינוך.

כמורה בבית ספר  הרואה בחשיבות התאמת והטמעת יעדי התקשוב בבית ספרי, אני רואה ומודעת להשקעה עתירת התקציבים בבית ספרי ומאידך רואה את הקושי העצום של מורים רבים בהבנה שכלים טכנולוגיים אלו יכולים לחולל בכיתה וכן רואה את הקושי של מורים מסויימים לשנות את דרכי ההוראה וסגנונן. 

עשת לא מונה את הסיבות לקושי אך אני מגיעה מהשטח ומבחינה במספר קשיים לא מבוטלים  כגון: חוסר בזמן ,יש צורך ללמוד את הכלי ולהבין באילו תחומים יכול לשרת אותך?, בעיות תקשורת (אינטרנט לא זמין, תקלות),מערכת לא יציבה, אתה לומד כלי אחד ובתוך זמן קצר יוצא כלי אחר חדשני ויעיל יותר, קצב הקליטה וההפנמה של כלים תקשוביים שונה ממורה למורה ,אמון ביעילות הכלי התקשובי בכלל.

בסיכום מאמרו מביא  פרופסור עשת  מספר המלצות : "על מערכת החינוך להקפיד על אימוץ טכנולוגיות ש"זמן המדף" שלהן ארוך ככל שניתן" וכן, "לערוך בקרה על תהליכי האימוץ, הימנעות משינויים רחבי היקף והשקעת מירב המאמצים בהקניית מיומנויות נבונות בטכנולוגיה".

ואני מעוניינת להוסיף שיש לרתום את המורים למאמץ הכביר של "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" להראות מהו הערך המוסף שיש לכלי התקשובי תוך כדי מודעות לקשיים ולשינויים הרבים, והכי חשוב להכיר ברמות השונות ,בפתיחות ובגמישות שיש למורים שונים ביחס להכנסת טכנולוגיות חדשניות בביה"ס.

פתיחת בלוג למידה-מטרות,מחשבות ראשוניות וחששות

מטרת הבלוג-מחשבות והגיגים

פתיחת בלוג בעיני היא קפיצה משמעותית ביכולת שלי להעביר ולנתח מידע שזורם אלי מעצם היותי סטודנטית לתקשוב.

לעניות דעתי ,הבלוג ישמש פלטפורמה לאיחוד ולקישור בין הלמידה התאורתית  במכללה למעשה ולעבודה היומיומית הנעשית בכיתה.(במיוחד בבית ספר בו אני מלמדת הנחשב לבית ספר מתוקשב המקדם פדגוגיה איכותית.)

למרות החשש הרב וחוסר הניסיון -כתיבה בבלוג נראית בעיני מאתגרת .ואני מקווה שאוכל לחדש ולעניין בכתיבתי את הקוראים.

הנושאים העיקריים בבלוג יעסקו אני מניחה, בתהליכים אותם אעבור במהלך הלמידה ויהיו קשורים לעבודתי בבית הספר כשאתמקד בכל הנוגע לתהליכי למידה ואסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.

מקווה כי אעמוד במשימה זו ואצליח לתרום ,לנתח ולהעביר את המידע בצורה נהירה.

ענת